תוספתא כפשוטה על בבא קמא י׳:ה׳

5 15. הגוזל את המריש ובנאו בבירה וכו'. ירושלמי פ"ט ה"א, ו' ע"ד, גיטין פ"ה ה"ה, מ"ז ע"א, בבלי שם נ"ה א'. ואמרו בבבלי כאן ס"ז א': אמר רב יוסף מריש שמו עליו, כלומר, ואין כאן שינוי, ומן הדין היה צריך להחזירו בעינו. ואף בירושלמי גיטין הנ"ל: אמר ר' לעזר מה פליגין בשגזלו משופה, אבל אם גזלו ושיפהו, דמים הוא חייב לו, כלומר, וקנאו בשינוי, ואף ב"ש מודים בזה.

6 16-17. מחשב כל מה שהיה שוה ונותן לבעלים, מפני תקנת שבין. בירושלמי גיטין הנ"ל: נותן לו דמיו בשוויו וכו'. ואף שם הכוונה שנותן לו כל מה שהיה שווה לפני שנתנו בבירה. ובמשנת גיטין פ"ה מ"ה: העיד ר' יוחנן בן גודגדא וכו' ועל המריש הגזול שבנאו בבירה שיטול את דמיו, מפני תקנת השבים. ועיין עדיות ספ"ז.